אין גיל תפוגה לכאב
ממש לפני החגים טיפלתי באישה מקסימה בת 75. עדינה ( שם בדוי)
היא בגילו של אבא שלי והגיעה אלי לקונסטלציה כדי לטפל בקשר שלה עם הבת שלה (שבגילי) .
ביתה מתגוררת בחול עם משפחתה ואמורה להגיע לארץ לחגים .הקשר שלהן מאתגר מאוד והיא חווה תסכול גדול וחשש לקראת הגעתה ארצה לביקור.
לאורך הטיפול הרגשתי נבוכה ולא במקום. מי אני שאחזיק כאב כזה עמוק של אישה שמבוגרת ממני בהרבה ? משהו בסדר הנכון של הדברים הרגיש לי משובש .
מבחינת הקונסטלציה המשפחתית יש את הסדר הנכון שבו האהבה אמורה לזרום .הסדר שבו הגדולים הם אלו שאמורים לטפל בקטנים ולא הפוך . הבנתי שהתחושה אותה אני חווה היא חלק מהשדה של המטפלת ,מה שנקרא עולם התופעות . בעולם התופעות ( פנומולוגיה )מדובר על כך שאנחנו כמנחים ומשתתפים שמים לב לתופעה שמתרחשת במרחב הטיפולי שמספרת לנו משהו חשוב על השדה של המונחה .
כשעדינה נזכרה בקשר שלה עם אמא שלה בכי גדול פרץ ממנה .
לכאב מסתבר, אין גיל, אין תאריך תפוגה .החוסר שחווינו בילדותינו ממשיך לשהות שם באותו עצמה, גם בגיל כזה אם לא יטופל .
הדינמיקה הזאת ,
בן אם לילדתה .ילדה שלקחה על עצמה תפקיד הורי על אמא שלא הצליחה לתפקד כאם . אותה דינמיקה אותה חווינו בסשן , תמשיך להתגלגל קדימה בדורות, כמו כדור שלג ,אם לרגע לא נסכים לעצור, ולהסתכל לה בלבן של העיניים .
ולא נסכים לקחת אותה איתנו יותר ולהעביר אותה לילדתינו.
כשעדינה נכנסה בבוקר לסטודיו ,היא הרגישה לי קצת קרירה ומרוחקת .
לרגע אף חששתי שלא נצליח להתחבר .
אבל כשיצאה ,נפרדנו בחיבוק חזק וחם .
אמרתי לה תודה רבה -איזה כבוד הוא לי ! הלוואי שאבא שלי היה הולך לטיפול בגילו .הלוואי שהיה מתאפשר לו ,לבכות את כל הכאב שלו החוצה .
איזה זכות יש לנו ,
בעזרתה של הקונסטלציה המשפחתית ,
להביא ריפוי ,לכל כך הרבה דורות אחורה, וקדימה ....
עדינה התקשרה אלי אתמול לספר
על המפגש הכה שונה וכה מרפא שחוו היא וביתה בביקור זה ,איזה מתנה ....
