אני לא זוכרת .
לפני כמה ימים הגיעה אלי אישה לקונסטלציה בפעם השניה שלה.
כשהיא התיישבה אמרתי לה מראש בגילוי נאות שאני לא זוכרת סשנים .
היא פתחה את העיניים היפות שלה לרווחה .
״מה זאת אומרת לא זוכרת ?״
יכולתי להרגיש שהיא נעלבה קצת.
״אני מבינה״ …התנצלתי קלות, ״אבל אני באמת לא זוכרת״ .
מבחינתי מה שקורה בסשן מתרחש במימד אחר ,והוא לא ממש ״כתיב או זכיר״…
״אם חשוב לך שאדע ,תזכירי לי ואזכר ״. אמרתי .
״אפילו את הנושא את לא זוכרת ?״
היא שאלה בהשתאות ( לדעתי היא מורה )
גם אני הרגשתי קצת נבוכה …
לפעמים אני גם תוהה אם אני צריכה לכתוב את הסשנים .
כמו המטפלים האלה ( מחבריי הקרובים והמצטיינים יש לציין )שהכל רשום ומתוייג שנים אחורה, ופעם ב7 שנים לפני יום כיפור ( או פסח? )הם שורפים הכל ומתחילים מחדש .
יש מטופלים שמגיעים אליהם כל שבוע.
כבר שנים, שיש להם משבצת קבועה ביומן .
רק מעצם המחשבה בא לי לברוח .
( בלי לפגוע…. מבינה שיש כאלה שזה ממש מתאים להם )
אבל בקונסטלציה זה לא ככה
ואולי בגלל זה כל כך נוח לי בתוכה .
מצידי תבואי לפעם אחת .
תבואי לסדרה קצרה
בתקופות שמבקשות תמיכה .
תבואי פעם בתקופה כשעולה משהו שמבקש טיפול ממוקד.
כשנשים את הבדים על השטיח
אל תדאג/י אנחנו נדע את כל מה שצריך לדעת בשביל הסשן הזה. ואם לא , אשאל אותך ..( או אותו )
זה לא כמו שזה היה בסשן הקודם ,
אלא בדיוק כמו שזה עכשיו .
מבחינתי כל מפגש זה דף חדש .
ולכן השכחה כאן מבורכת ,
ומצידי כמה שפחות לדעת ,
נותן מקום ליותר מידע נסתר
ואקטואלי לעלות .
ואולי ,
העניין יפתר ולא תצרכי לבוא יותר ?
האם את מאמינה שזה אפשרי ?
כי אני כן .