האוהל האדום

פעם 

היינו נכנסות יחד לאוהל ....

אני מדמיינת לי שטיחים אדומים כבדים ,מזרונים רכים 

עטופים בכותנה נקייה 

 כריות תפוחות צבעוניות 

חשוך וקריר באוהל 

ריח קטורת באויר 

מנגינת חליל ואישה שרה ברכות.. 

קצת יין אדום 

מוגש לי באהבה בכוס חרס חומה 

אין צורך לדבר .

מישהי מכסה את רגליי 

מגישה לי ענבים אדומים 

ולחם שחור ריחני

עם גבינת עיזים טריה .

כשהילדים מנסים להכנס 

אחת האמהות מסלקת אותם בעדינות :

״אמא נחה עכשיו .לכו לכו לכם לשחק ...״והם מסתלקים בצחקוקים .

עוד מישהי נכנסת בשקט

נשכבת על המזרון  שלידי 

הצמידים שלה מקשקשים לרגע 

והיא מסתרעת באנחה עמוקה ....

איזה מזל שיש לנו מחזור כל חודש ?

היא לוחשת, שמותר לנו לנוח ....

שתי אמהות מניקות מתלחשות ומצחקקות בצד השני 

העיזים פועות במרחק 

כשהרואה אוסף אותם מהמרעה ....

ריח תבשילים באויר 

מרק גולש אדום אדום 

לחיזוק הברזל .

השמש שוקעת לאיטה ...

גופי נח מהחודש האחרון 

מהתמיכה ביולדות 

מעבודת הכפיים הקשה

מהטיפול בילדים ובבעל ....

מנוחה מקודשת כמה ימים בכל חודש 

כך היה וכך אמור להיות 

עוד ועוד 

עוד ועוד ...