השאלה הנכונה
השאלה הנכונה בזמן הנכון, יכולה להוריד בבת אחת ,את האסימון שכבר שנים תקוע בחריץ.
כשענת ( שם בדוי) הגיעה אלי לקליניקה היא פתחה נושא כאוב שהיא סוחבת מאז שהיא זוכרת את עצמה....
תמיד היא היתה בצד, בצל, אף פעם לא באמצע ,אף פעם לא מובילה .
מכווצת את עצמה, הופכת לבלתי נראית בחברה , מקפידה לא להראות ,לא לבלוט חס וחלילה לא לתפוס מקום.
אחרי שנתנו מקום לתחושה הנוכחית, ביקשתי ממנה להסתובב אחורה לעבר ולבדוק (זה הרגע המכונן בו עולה בי מאיפה שהוא השאלה :...)
״מתי בעבר המשפחתי שלך היה מסוכן לתפוס מקום ?״
השאלה הנכונה בזמן הנכון והצורה בה היא נשאלת ,מאפשרת לתשובה להגיע מהמקום הכי אוטנטי ולא מודע .
ענת נזכרה שהמשפחה שלה בשואה
היתה גרה בפולין, ברחוב פולני, בו הם היו צריכים להסתתר כדי לא לבלוט ולא להראות .כי אז, בזמן ההוא להראות, היה מסוכן - להראות היה סכנת חיים .
ענת, כדרכם של ילדים שממשיכים את השושלת, לקחה על עצמה את החוזה הזה ועדיין ממשיכה להחזיק אותו ולפעול לפיו בחייה ,למרות שהסכנה בלהראות חלפה מזמן.
ההכרה בחוזה איפשרה לה לעדכן אותו .
כמה ימים אחר כך ,היא כבר הופיעה ושרה על הבמה (חלום חייה )
והתענגה על כל רגע,
משוחררת מהסכנה שבלהראות.
