סבתא אסתר

סבתא אסתר היתה האישה הטובה ביותר בעולם ,למרות ובגלל כל מה שעברה . כמה אהבתי לבוא אליה ולשבת אצלה במטבח הקטן והצנוע בירושלים. סבתא אסתר היתה מספרת לי את אותם הסיפורים שוב ושוב, מגישה לי תה מתוק ומשאירה את התיון עד שנהיה שחור מר עם הרבה סוכר היא היתה צוחקת כמה מר ככה מתוק…

 בצלוחית פרחונית קטנה מהסרוויס ששמור לאורחים מיוחדים , היא היתה מגישה לי את הרוגלך הפריכים והחמימים עם הצימוקים הקינמון והסוכר המיוחדים שלה ,שאפתה לא מזמן בתנור הישן .כשהייתי טובלת אותם בתה ומתמוגגת ,היא היתה צוחקת ששמה את התבלין הסודי .את יודעת מה התבלין הסודי נכון נטשה שלי ?היא היתה לוחשת לי באוזן וקצת יורקת….אהבה ,זה התבלין הסודי .היא היתה יושבת איתי ושותה תה בלי סוכר בלגימות חזקות ושמה חתיכת חלבה בפה להמתקה .הייתי יושבת איתה בשולחן והיא היתה מסתכלת בתענוג על כל ביס שאני מכניסה לפה .זה לא היה כל כך נעים שהיא היתה מסתכלת עלי אוכלת, אבל ידעתי שעבורה זה האושר הכי גדול בעולם, לראות אותנו אוכלים  .

כשאבא שלי היה תינוק בפולין בזמן המלחמה, הוא היה נושך אותה בפטמות כל כך חזק ופוצע אותה כי לא היה לה חלב .הוא היה נושך ובוכה מרוב רעב ותסכול והיא היתה משתיקה אותו שששש ילד שלי שששש… אל תצעק שהגרמנים לא ישמעו ,והיתה בוכה איתו חזק חזק בלב .

לרגע דומעת ואז פתאום היא צוחקת כשהיא נזכרת באחותה, שחזרה יום אחד ושאלה אותה אם היא רוצה חתיכת לחם . ״שלושה ימים אני חולמת על החתיכת לחם הזו ״ היא צחקה .והיא מספרת לי איך היא עצמה עיניים כשהפרורים נמסו לה לאט לאט בפה  ,פיה התמלא ברוק אחרי ששלושה ימים לא נכנס אליו דבר . ״לעולם לא אשכח את הטעם של החתיכת לחם הזאת ״היא נזכרת .

 הם התחבאו חודשים ארוכים מתחת למדרגות אצל משפחה פולנית שעבדה אצל סבא שלי בתחנת קמח.תראי איך העולם מסתובב נטשה שלי .סבא תמיד היה נדיב ומחלק שקי קמח לפועלים שלא יכלו לשלם לו.והנה הם החזירו לו בכך שהחביאו את משפחתנו וסיכנו את חייהם בתמורה .היא היתה מתרגשת כשנזכרה בסבא ארון ( אהרון )אהבת חייה והעיניים הכחולות והיפות שלה היו מתמלאות דמעות .אבל מהר היתה קמה והולכת למראה שהיתה תלויה ליד הדלת כניסה ,מנגבת את הדמעות ומורחת את השפתיים באודם אדום -אדום ,מחייכת אלי והשיניים שלה היו תמיד מתלכלכות קצת באדום .היתה מברישה את שערותיה הלבנות -כחלכלות במברשת פרוותית .בואי ניסע באוטו האדום שלי נקנה לך מתנה, היתה צוחקת .

 כשהייתי ילדה תמיד חיכיתי שתקח אותי כבר לסיבוב באוטו האדום שלה שסיפרה לי שחונה בסוף הרחוב .אבל לעולם לא היה לה רשיון ולא אוטו בשום צבע …כל המשפחה שלה נרצחה בשואה .הורים ו7 אחיות.כולם נספו חוץ מאחות אחת : דודה בלה .סבתא אסתר הצילה אותה כשהביאה סולם ארוך והשעינה על הגדר של הגטו . ודחקה בה ובביתה נעמילה הקטנה לעלות מהר מהר לפני שהחיילים יראו.הן היו בלונדיניות כחולות עיניים ויפות מראה ,והיו לובשות הרבה שכבות של בגדים כדי להראות שמנמנות בכפור וברעב ההוא של פולניה ,וצובטות לעצמן את הלחיים כדי להכניס אליהם קצת צבע . החיילים היו מחייכים אליהם כי היו חושבים שהן גרמניות ונותנים להן לעבור.

כשבגרה דודה בלה, נסעה לגור באמריקה והתחתנה עם מישהו עשיר מאוד וגרה בבית מפואר . סבתא חיכתה בסבלנות ותקווה כל השנים ,שיום אחד היא תזכור לה חסד נעורים שהצילה אותן, אבל היא לעולם לא זכרה .

גם כשנפטרה דודה בלה היא לא הורישה לה כלום. סבתא היתה כל כך מאוכזבת ולא עבור עצמה :כל כך רציתי לתת לך ירושה נכדה שלי שתהיה לך התחלה טובה ,אבל לא . היא לעולם לא הודתה לה ושברה לסבתא אסתר את ליבה הטוב .היא היתה מספרת לי שחסכה ואספה פרוטה לפרוטה במשך שנים בקופסת עץ מתחת למיטה  וברגע שהיה להם מספיק כסף הם נסעו יחד באוטובוס לבניין החדש שבנו בבית הכרם וקנו דירה לאבא שלי נחום ,וקנו עוד דירה אחת בהקפה לאחיו אלי ז״ל. שני הבנים המוצלחים שלהם שגדלו להיות רופאים מפורסמים בירושלים  .

״סבא ארון אהב אותך כל כך ״היא היתה בוכה. ״בכל יום ב16:00 הוא היה לוקח אוטובוס לבית הכרם ונוסע לרחוץ אותך ולעזור לנירוש אמא שלך. אני פחדתי מדי להחזיק אותך ,אבל הוא לא פחד .

סבתא אסתר היתה חרדתית מאוד בעניני ילדים .אחרי שסבא אהרון נפטר כשהייתי בת שנה וחצי, היא היתה משכירה חדרים לדיירים בבית שלה מטפלת ומבשלת להם . וככה היתה מתפרנסת  .היתה שם אישה ששנים לא יצאה מהמיטה רק היתה מעשנת בחדר ורוטנת וצועקת בלילות .סבתא שלי היתה סלחנית .היא משלמת טוב ,היא חייכה ,לא נורא ….

כשהייתי באה אליה היא היתה מגישה לי מרק עוף עם קרפלאך ,לביבות תפוחי אדמה , ולסיום מלינצ׳קלך גבינה עם סוכר שמנת וריבת שזיפים תוצרת בית ושטרודלאך תפוחים וצימוקים ועוגת שוקולד מגולגלת שהשוקולד נשפך לה מכל הכיוונים ככה היתה סבתא שלי  . היא היתה יושבת מולי ומתמוגגת על כל ביס שהייתי לוקחת .

 ״היו ימים״ היא היתה אומרת ״שהינו יכולים רק לחלום על חתיכת תפוח או לחם יבש״ .והנה יש לנו הכל יפה שלי איך זכינו .בואי תאכלי עוד משהו לא אכלת כלום ….