סיפורה של רחל
לפני כמה שבועות הגיעה אלי לקונסטלציה אישה לקראת לידה
בחורה צעירה יפיפיה בשם רחל .
אישה דתיה ,
עם כיסוי ראש צבעוני
היא היתה בשבוע ה 37 להריונה
ועמדה לקראת לידתה הראשונה .
בתחילת ההריון, הרופאים טענו שיש לעובר חשש למחלה גנטית קשה
והמליצו על הפלה .
הזוג ,כאמור זוג דתי ,לא ממהרים להקשיב לדברי הרופאים , אמונתם חזקה .
למרות הלחץ הכבד שהופעל עליהם מכל הכיוונים החליטו בסופו של דבר לשמור על ההריון .
בשלב זה ,ברור כבר שהחשש היה שגוי והילדה כפי הנראה בריאה לחלוטין ,
אבל את רמת הלחץ והחרדה שהאישה היתה נתונה לה במשך כל ההריון את זה לא הצליחו למנוע .
אחד הלחצים להפלה
הגיע דווקא מכיוון אמא שלה .
היא מבינה שמאז הדרישה של אמה להפסיק את ההריון קשה לה מאוד איתה .
קשה לה להיות איתה , לשתף אותה במה שעובר עליה בתקופה כה מאתגרת זו ,שנוכחות של אמא יכולה כל כך לעזור ....
היא לא מוכנה שהיא תלווה אותה בלידה וחוששת מהמפגש שלה עם בתה שעומדת להוולד .
במשפחתם ,
משפחה מרובת ילדים ונכדים
זהו דבר נדיר ולא מקובל לא לקבל את התמיכה של אמא .
ועניין זה מטריד אותה מאוד ומדיר שינה מעיניה .
בגישת הקונסטלציה המשפחתית איתה אני עובדת
אנחנו נותנים יצוג לכל חלק במערכת
וניתנת לנו האפשרות הנדירה ( יש לאמר)להתחבר לנוכחות של האחר ,
לנוע בין היצוגים להבין מה קורה גם מנקודת מבטם, ואיך הם חווים את העניין ומה קרה להם שבעקבותיו הם מתנהלים / מתנהגים / חשים כך .
גם מבלי שהם נוכחים פיזית בחדר עצמו .
בסשן בחנו כמובן
את הקשר בינה ובין אמא
שם הסתבר לנו שהיא סוחבת עליה זכרון מאוד לא פשוט -
היא הבת הבכורה במשפחה מרובת ילדים .
אחותה הקטנה נולדה עם קשיים מוטוריים ונפשיים
ונפטרה בגיל צעיר .
היא גדלה בצל האסון הכבד
והפכה להיות מטפלת באמה
שנכנסה לדכאון כבד לאחר שאיבדה את בתה, וכאחות הבכורה לקחה על עצמה ,לטפל באביה ובשאר אחיה הקטנים .
באהבתה ודאגתה הגדולה
לבתה ובן זוגה הצעיר
חששה שהם יאלצו לעבור את אותם הקשיים, וניסתה להניע אותם בכל מחיר מלהמשיך עם ההריון .
לאחר שהאישה חוותה על גופה
את חוויתה של אמא שלה ,
הקרום הקשה שעטף את ליבה
מתחילת ההריון, נשבר .
והיא פרצה בבכי משחרר ומלא באהבה וגעגוע לאמה.
היא שלחה לי עכשיו
צילום שלה עם אמא שלה
ועם התינוקת שרק נולדה מחובקות
ומאושרות ...
וכתבה לי שכל זה לא היה קורה ללא הקונסטלציה .
